NLP / CBT
השיטות הקוגנטיביות / התנהגותיות הן העסק ה'כלכלי' הכי מוצלח בתחום הפסיכולוגיה בשנים האחרונות. יש המתייחסים אליהם כתחליף משמעותי ממש לטיפול תרופתי וכזה המהווה החלמה מהפרעות אישיות שונות. בתכלס, זה ייעודי לכל דבר - החל מהפרעות חרדה, ממשיך בהפרעות התנהגות ואימפולסיביות, דיכאון, קשב וריכוז, תשישות, בעיות חברתיות, חוסר יציבות במצב רוח, והכל. האם זה יעיל להכל? לא. דעתי על השיטות הללו מורכבות וארחיב עליהן בהמשך, על היתרונות והחסרונות בהם, ועל היעילות. בינתיים אתן רקע, לפני הכל.
נתחיל מתיאור השיטות; הן התחילו כתחליף לפסיכולוגיה הפסיכודינאמית כי היא 'משעממת' מידי. באמת. העולם התקדם ואנשים כבר עייפים מלספר את הסיפורים שלהם, וגם אם הם כן, הם משועממים מהדרך לפתור אותן, ותמיד נעצרים באמצע. ההגיון אומר שטיפול דינאמי תמיד מוביל להחמרה, ומטופלים תמיד נשארים בהחמרה כי אין להם כח לסיים את הטיפול, והם מאוכזבים מהמטפל שהוביל אותם למצב הזה. טיפול דינאמי לא עובד בעולם המודרני, כי הוא מצריך סבלנות, הבנה וריכוז שמזמן איבדנו. כאן מגיעות השיטות החלופיות שלנו.
השיטות הקוגנטיביות התנהגותיות (CBT/NLP) נועדו כדי 'לזרז תהליכים'. כלומר, לגרום לך לשנות חשיבה, לשלוט בסבל ולהתמודד עם מצבי מצוקה, בלי לזיין את השכל על 'למה זה קורה לי' או 'איך הגעתי למצב הזה'. המטרה היא לטפל נקודתית בסבל, בכל מקום בו הוא מתבטא, ולדעת למתן אותו.
השיטות הללו מצריכות התמדה ותרגול, מה שהופך אותן לסוג של משחק. הן מאתגרות אותך ברוב שלבי היום יום שלך. למשל, הCBT ידוע בגישתו ל'מינדפולנס' - למשל, לתאר כל אירוע שקורה לך בפרטי פרטים, לשבת ולהקשיב לנשימות שלך כשאתה למשל יושב בתחנת אוטובוס או שוטף כלים, ובעיקר 'להאט' את המחשבות שלך כדי שלא תכנע לסבל.
הNLP הוא קצת ההפך - הוא בגישתו מציע 'תיקוף עצמי', שזו התבוננות עצמית אינסופית שמובילה לשינוי תפיסתי. למשל, שיטת השפה - להגיד משפטים כמו 'אין סיכוי שאני אצליח, אני כישלון' ל'התחושה שלי היא שאני לא אצליח, *כעת* אני חווה את עצמי ככישלון'. השינוי הזה במילים מוביל לשינוי תפיסתי ששם דגש על מס' דברים חשובים - ה*זמן*, ה*תחושה* וה*היבט*. כלומר, אתה מדגיש שמה שקורה לך עכשיו הוא זמני, הוא מה שאתה מרגיש ולא עובדתי, ושההיבט הזה הוא אישי ולא משהו שבהכרח כרוך במציאות.
ההבדל: בעוד CBT גורם לך להתעמת עם המציאות ולתת לה צ'אנס דרך התבוננות בה ותיקוף (הזדהות) הסובבים אותך דרך נשימות והאטת המחשבה,
הNLP גורם לך לערער על המחשבות הבעייתיות שלך וגורם לך לשנות את האופן שבו אתה רואה או חווה דברים, בעיקר באופן שפתי והרגלים התנהגותיים.
המטרה היא זהה: לגרום לך להתמודד עם מצבי סבל (ה'קלונקס' של המחשבה)
אם היא מושגת: הCBT יגרום לכם להיות אופטימיים ורגועים יותר, הNLP יגרום לכם פחות לשנוא את עצמיכם ויותר להכיל את עצמיכם כמי שאתם.
שניהם יגרמו לכם לשניהם, פשוט כל אחד טוב בתחומו.
אם היא לא מושגת: הCBT יהפוך אתכם למהורהרים, חסרי ודאות ועצבניים יותר, הNLP יגרום לכם לשנוא את מי שאתם בכל איברכם.
אם היא נעשית לא נכון: הCBT יגרום לכם להיות אופטימים ודפ''רים ברמה בלתי נסבלת (בודהיסטים בשקל), הNLP יגרום לכם להיות פשוט חרא של בני אדם.
ודעתי הכללית? טיפולים התנהגותיים הם השיט החדש, וכולם עפים עליהם. יש רק בעיה אחת איתן - הם באמת, אבל ב א מ ת, תלויים במטופל. זה לא בולשיט של 'זה לא לכל אחד'. זה אמיתי. אל תחשבו ש'זה בדיוק בשבילכם' כי זה עלול להיות טריקי. הייתי רוצה להעליב ולהגיד ששתיהן מיועדות לאנשים חכמים מספיק בשביל לדעת איך להשתמש בהן; אבל זה בולשיט, כי עוד לא קיים האדם שידע מיהו האחד ש'חכם נפשית'. הנפש היא לא מתמטיקה, עדיין לא.
ולכן שוב - אל תפלו לשיטות המודרניות ותאמינו שהן השיט הכי טוב בשבילכם, כי זה באמת לא בטוח. כמו כל דבר נסיוני, זה אולי מדהים אבל ייקח קצת זמן עד שיגלו עד שזה מזיק, ואתם לא רוצים להיות שפני הנסיונות שלהם.
ואם בחרתם בהם, תזכרו דבר אחד שישאר איתכם - שאתם יודעים מי אתם, ושתמיד תרימו גבה כשהשיטה גורמת לכם להשתנות, או כשהיא לא באמת נותנת לכם את מה שרציתם ממנה. חשוב.
נתחיל מתיאור השיטות; הן התחילו כתחליף לפסיכולוגיה הפסיכודינאמית כי היא 'משעממת' מידי. באמת. העולם התקדם ואנשים כבר עייפים מלספר את הסיפורים שלהם, וגם אם הם כן, הם משועממים מהדרך לפתור אותן, ותמיד נעצרים באמצע. ההגיון אומר שטיפול דינאמי תמיד מוביל להחמרה, ומטופלים תמיד נשארים בהחמרה כי אין להם כח לסיים את הטיפול, והם מאוכזבים מהמטפל שהוביל אותם למצב הזה. טיפול דינאמי לא עובד בעולם המודרני, כי הוא מצריך סבלנות, הבנה וריכוז שמזמן איבדנו. כאן מגיעות השיטות החלופיות שלנו.
השיטות הקוגנטיביות התנהגותיות (CBT/NLP) נועדו כדי 'לזרז תהליכים'. כלומר, לגרום לך לשנות חשיבה, לשלוט בסבל ולהתמודד עם מצבי מצוקה, בלי לזיין את השכל על 'למה זה קורה לי' או 'איך הגעתי למצב הזה'. המטרה היא לטפל נקודתית בסבל, בכל מקום בו הוא מתבטא, ולדעת למתן אותו.
השיטות הללו מצריכות התמדה ותרגול, מה שהופך אותן לסוג של משחק. הן מאתגרות אותך ברוב שלבי היום יום שלך. למשל, הCBT ידוע בגישתו ל'מינדפולנס' - למשל, לתאר כל אירוע שקורה לך בפרטי פרטים, לשבת ולהקשיב לנשימות שלך כשאתה למשל יושב בתחנת אוטובוס או שוטף כלים, ובעיקר 'להאט' את המחשבות שלך כדי שלא תכנע לסבל.
הNLP הוא קצת ההפך - הוא בגישתו מציע 'תיקוף עצמי', שזו התבוננות עצמית אינסופית שמובילה לשינוי תפיסתי. למשל, שיטת השפה - להגיד משפטים כמו 'אין סיכוי שאני אצליח, אני כישלון' ל'התחושה שלי היא שאני לא אצליח, *כעת* אני חווה את עצמי ככישלון'. השינוי הזה במילים מוביל לשינוי תפיסתי ששם דגש על מס' דברים חשובים - ה*זמן*, ה*תחושה* וה*היבט*. כלומר, אתה מדגיש שמה שקורה לך עכשיו הוא זמני, הוא מה שאתה מרגיש ולא עובדתי, ושההיבט הזה הוא אישי ולא משהו שבהכרח כרוך במציאות.
ההבדל: בעוד CBT גורם לך להתעמת עם המציאות ולתת לה צ'אנס דרך התבוננות בה ותיקוף (הזדהות) הסובבים אותך דרך נשימות והאטת המחשבה,
הNLP גורם לך לערער על המחשבות הבעייתיות שלך וגורם לך לשנות את האופן שבו אתה רואה או חווה דברים, בעיקר באופן שפתי והרגלים התנהגותיים.
המטרה היא זהה: לגרום לך להתמודד עם מצבי סבל (ה'קלונקס' של המחשבה)
אם היא מושגת: הCBT יגרום לכם להיות אופטימיים ורגועים יותר, הNLP יגרום לכם פחות לשנוא את עצמיכם ויותר להכיל את עצמיכם כמי שאתם.
שניהם יגרמו לכם לשניהם, פשוט כל אחד טוב בתחומו.
אם היא לא מושגת: הCBT יהפוך אתכם למהורהרים, חסרי ודאות ועצבניים יותר, הNLP יגרום לכם לשנוא את מי שאתם בכל איברכם.
אם היא נעשית לא נכון: הCBT יגרום לכם להיות אופטימים ודפ''רים ברמה בלתי נסבלת (בודהיסטים בשקל), הNLP יגרום לכם להיות פשוט חרא של בני אדם.
ודעתי הכללית? טיפולים התנהגותיים הם השיט החדש, וכולם עפים עליהם. יש רק בעיה אחת איתן - הם באמת, אבל ב א מ ת, תלויים במטופל. זה לא בולשיט של 'זה לא לכל אחד'. זה אמיתי. אל תחשבו ש'זה בדיוק בשבילכם' כי זה עלול להיות טריקי. הייתי רוצה להעליב ולהגיד ששתיהן מיועדות לאנשים חכמים מספיק בשביל לדעת איך להשתמש בהן; אבל זה בולשיט, כי עוד לא קיים האדם שידע מיהו האחד ש'חכם נפשית'. הנפש היא לא מתמטיקה, עדיין לא.
ולכן שוב - אל תפלו לשיטות המודרניות ותאמינו שהן השיט הכי טוב בשבילכם, כי זה באמת לא בטוח. כמו כל דבר נסיוני, זה אולי מדהים אבל ייקח קצת זמן עד שיגלו עד שזה מזיק, ואתם לא רוצים להיות שפני הנסיונות שלהם.
ואם בחרתם בהם, תזכרו דבר אחד שישאר איתכם - שאתם יודעים מי אתם, ושתמיד תרימו גבה כשהשיטה גורמת לכם להשתנות, או כשהיא לא באמת נותנת לכם את מה שרציתם ממנה. חשוב.
תגובות
הוסף רשומת תגובה