לוסטרל
שם התרופה: לוסטרל
שמות נוספים: סרנדה, סרטרלין, זולופט
למה מיועד בהתוויה רשמית: סוגים שונים של דיכאון, חרדה חברתית
למה עוד מיועד: OCD, דיכאון דו קוטבי (לא כדאי), ADD / ADHD (גם לא כדאי), פיברומיאלגיה, עייפות כרונית, כאבי ראש, חרדה מוכללת, אנהדוניה.
קצת היסטוריה על התרופה:
לוסטרל לא כזו ותיקה במשפחת הSSRI, אך גם לא כזו חדשה, נחשבת לאחת המפורסמות והנחשקות בה, בין הציפרלקס לפריזמה. זו כנראה התרופה הכי חזקה במשפחה, או השנייה בעוצמתה אחרי סרוקסט, ויש לה השפעות לא רעות עבור אנשים עם דיכאון מז'ורי נטו. אמנם זו תרופה מהירה ויעילה, ונחשבת למהירה מאוד מבחינת ההשפעה, לא כמו ציפרלקס אך עדיין מהירה. ההשפעה שלה היא בעיקר על החרדה - מי שחרדה חברתית או חרדה כללית הם הקטע שלו, יכול להיות שיהנה מאוד מהלוסטרל. הבעיה היא בעיקר עם הדו קוטביים למניהם, שעבורם, הלקיחה של התרופה הזו עשויה להיות בעייתית במיוחד.
כדורים נוגדי דיכאון הם אף פעם לא בחירה טובה עבור אנשים עם דיכאון דו קוטבי או אנשים על הספקטרום הדו קוטבי (הפרעות מצב רוח מינוריות, ציקלותימיה) אך כן נתנים במקרים ספציפיים. הם בד''כ מעוררים מאניה אצל אנשים כאלה, במידות שובות, ובד''כ זו מתבטאת באושר בלתי נפסק, מרץ, חייכנות, התנהגות חסרת רסן, התבטאות מעט תוקפנית ותחושת עילאות - או, לחלופין, מאניה דיספורית של עצבנות, חוסר שקט, מתח, לחץ, אובר-מחשבות, שבירת חפצים ואגרסיביות. כל הכדורים עלולים לגרום לתגובה כזו או כזו, אך משום מה, התחושה היא שהלוסטרל יותר מעורר מאניה דיספורית בקרב רבים מהאנשים, ולכן, אם אתם על הספקטרום, כדאי לנסות תרופות אחרות מהמשפחה לפני שאתם מנסים אותה.
מה היא עושה בעצם?
כמו כל התרופות במשפחת הSSRI, לוסטרל היא תרופה אשר מעכבת ספיגה סלקטיבית של סרוטונין במוח באופן נשנה. כלל אצבע ברפואה אומר שסרוטונין הוא אחד מהמוליכים העצביים (זרזים) במוח אשר אחראי על המצב רוח, וריכוז גבוהה שלו בין הסינפסות (מסדרונות של המוח בין תאי העצב) יכול להוביל לירידה בתסמינים של חרדה ודיכאון. הלוסטרל, בניגוד לתרופות נוגדות הדיכאון מהדור הישן, איננו 'מוסיף' סרוטונין מלאכותי למוח, אלא מנצל את הסרוטונין שכבר יצרתם, וגורם לו לשהות זמן רב יותר בין הסינפסות על ידי ספיגה חוזרת. מה שאמור להקל על הת''ל ולגרום ליעילות רבה יותר.
תופעות לוואי:
כמו כל הSSRI, גם ללוסטרל יש ת''ל, וכמו שציינתי, בעיקר לאנשים על הרצף הבי פולארי. בכ''מ, הת''ל האופייניות ללוסטרל הן - כאבי בטן, בחילות, הקאות, כאבי ראש, החמרה של חרדה ודיכאון, רעד בידיים, תסמונת הרגל הרועדת, ירידה ברמה הקוגנטיבית, ירידה בריכוז ובעירנות, עלייה במשקל, ירידה בחשק המיני, עלייה במתח ובעירנות.
כל הת''ל חוץ מהירידה בחשק המיני ועליית התאבון אמורות לחלוף.
דבר מעצבן - למרות שכל הת''ל אמורות לחלוף, משום מה, כאבי הבטן של הלוסטרל הם בלתי נסבליים, ועשויים להמשך זמן רב מהצפוי ולעבור אחרי הרבה זמן, אם בכלל. דבר שיכול להקל הוא כמובן קל בטן, אך גם תזונה מספקת, שתייה מרובה של תה ונוזלים אחרים, ולקחת את הכדור אחרי האוכל. זה באמת עוזר לת''ל הבעייתית הזו.
כמו שכבר ציינתי, אחת הת''ל של לוסטרל היא עלייה במאניה ובעצבנות, בדיספוריות, וזו ת''ל שאינה חולפת, לפחות להשקפתי, כאחד שלקח אותה די הרבה זמן. ירידה במינון יכולה להועיל בעצמה של המאניה, אך לא להעלים אותה.
במה היא יעילה?
* כמו שאמרתי - בדיכאון שחור ו'אפל', שלא קשור לספקטרום הדו קוטבי, לוסטרל יכולה לעשות פלאים.
* לוסטרל מאוד מעוררת, ואם אתם ישנוניים ועיייפים, זו עשויה להיות התשובה בשבילכם.
* לוסטרל מאוד מרגיע חרדה בעוצמות שונות, ולכן, אם אתם על כדור אחר ומרגישים שהחרדה אומנם ירדה אך לא מספיק, יכול להיות שהלוסטרל היא התשובה בשבילכם.
* עם לוסטרל ניתן לשחק עם המינון במלי להרגיש רע עם עצמיכם, להכפיל או לחצות, וההשפעה תהיה מאוד אפקטיבית. במינונים הנכונים לוסטרל לא מכהה את הרגש, ולא מורידה את החשק המיני, וכן אפקטיבית להפרעות שונות, וזה ממש נחמד.
*לוסטרל במינון נמוך (רק נמוך) יכולה להיות אפקטיבית לבעיות של קשב וריכוז במידה מתונה, מה שלא רע בכלל.
* בכל הנוגע לאינטרקציה עם אלכוהול וסמים, מדובר בתרופה לא מזיקה. אמנם אני לא חוויתי אותה הופכת את חווית השיכרון לחזקה יותר או קלה יותר, אבל ברוב העולם אומרים שאם תשתו אלכוהול בהשפעת הלוסטרל כנראה שתהיו הרבה יותר שיכורים. ככה או ככה, הת''ל של הבטן וכאבי הבטן לא שווים את זה.
* לוסטרל במינון גבוה עוזרת לכאבי ראש כרוניים, שזה שיקול שכדאי לקחת בחשבון.
במה היא פחות יעילה?
* כמו שאמרתי הרבה פעמים - אם אתם דו קוטביים, ציקלותימיים, אנשים עם הפרעות מצב רוח שונות שאינן דיכאון פרופר, יכול להיות שלוסטרל תעורר בכם הרבה שדים רעים שהיו רדומים הרבה זמן וזה לא ימצא חן בעיניכם.\
* הלוסטרל אמנם מרגיעה סוגים שונים של חרדה, אך מעוררת אחרים, בעיקר 'חרדה של מחשבות'. אוסף המחשבות האובססיבי שלנו נעשה אף יותר אובססיבי וקשה לפעמים בהשפעת הלוסטרל, וזה מבאס.
* לוסטרל עשויה לגרום לכם לתחושת עצבנות, כעס וזעם לא ברורים, ואף חוסר שקט פנימי שיציף אתכם.
מינון:
מחקרים שונים באינטרנט טוענים שאין הבדל בין 50 מ''ג לוסטרל לכל מינון כפול ומכופל שלה, אך אני ואנשים רבים טוענים שזה לא מדוייק וחסר ביסוס במציאות.
לחרדה / פאניקה - לכל הפרעות החרדה והפאניקה למניהן, מוכללת, חברתית, פוסט טראומה וכו' - מומלץ מינון של 50 מ''ג פעם ביום. יש סיכוי שהרופא ימליץ לכם על 25 מ''ג, אבל זה יהיה כוסות רוח למת. ניתן לקחת את הלוסטרל 50 מ''ג ישר באופן יום יומי בלי הדרגה, אבל יכול להיות שתרצו להמעיט בכדי שלא תקבלו שוק. כמובן שאם אתם מרגישים שממש קשה לכם והחרדה משתלטת עליכם, תוכלו להעלות ל100 מ''ג, אך הפעם אני מסכים עם המחקרים שמינון למעלה מכך לא יועיל בצורה כלשהי.
לדיכאון - הרופא כנראה ימליץ לכם על 50-100 מ''ג פעם ביום. כנראה שתתחילו להרגיש טוב יותר כבר עם 50 מ''ג לאחר שבוע או שבועיים, אך אם זה לא מספיק לכם, תוכלו להעלות ל100. כדאי לכם לחכות ולבחון את ההשפעה, אך לא יותר מידי, כי הלוסטרל לא נחשבת לתרופה שצריך לחכות יותר מידי עד שהיא תעבוד. אם אחרי שבועיים שלוש היא לא עובדת, תחליפו, כי אחרת תצטרכו לעבור את סינדרום ההפסקה מהגיהנום עבור תרופה שאפילו לא עובדת.
לOCD - האמת שאני לא מצאתי הרבה מחקרים שמייעדים את התרופה לOCD, וכנראה שבצדק, כי אני לא מצאתי בה אפקט עד כדי כך משמעותי עבור מחשבות וטקסים אובססיביים. ככה או ככה, המינון המומלץ הוא בין 100-200 מ''ג ליום, שאותם הרופא ימליץ לכם לקחת בהדרגה של עלייה ב50 מ''ג לשבוע, לכל הפחות. אל תעשו קפיצות מיותרות וקיצורי תהליכים אחרי המינון של ה100 מ''ג, חבל, לא יצא מזה שום דבר טוב.
עבור הפרעות קשב וריכוז / עייפות כרונית / פיברומאלגיה / כאבי ראש - מורכב ומסובך. בעקרון התרופה מיועדת בצורה לא רשמית לבעיות האלה, ויש לה השפעה טובה, אבל אין טעם שתתישו את עצמיכם איתה כשיש תרופות יעילות יותר ומסוכנות פחות בשוק, כמו הסימבלתה למשל. ככה או ככה, כדי להקל בכאבי הראש, בכאבי גוף או בעייפות, 100 מ''ג ליום יעשו את העבודה. אתם יכולים לנסות פחות, אבל כנראה שישפיע פחות. עבור הפרעות קשב וריכוז אני דווקא חושב שעדיף להתחיל ולסיים ב50 מ''ג, זה עוזר בצורה מתונה, וכל עלייה מעבר לכך עשוייה לגרום לתוצאה ההפוכה של חוסר שקט וחוסר ריכוז, אז אין טעם.
דברים מעניינים על לוסטרל:
מסתבר שלוסטרל לא שווקה בשום מקום עבור דיכאון כמו שהיא שווקה עבור חרדה חברתית, וזה מעניין, כי היא לא כ''כ הוכיחה את יעילותה בתחום הזה. לוסטרל עוררה הרבה שוק והלם בעולם כשבחור אמריקאי בן 30+, אב למשפחה מאושרת לקח את התרופה כפתרון זמני לבעיות שינה - וחווה סוג של אקתיזיה / דה ריאליזציה, תחושה של ניתוק מהמציאות הקיימת והתבוננות על עצמו מהצד. הוא נורא לא אהב את ההשפעה הזו, כנראה, ולאחר מספר ימים תלה את עצמו. זה עורר הרבה זעם כיוון שזה בין המקרים הראשונים בהם אדם שלקח תרופה נוגדת דיכאון בכדי לא לטפל בדיכאון אלא בבעיה אחרת, חווה התקף אבדני ודכאוני ובוחר להרוג את עצמו. זה לא מנע מהלוסטרל להצליח להיות אחת המאנטי דכאוניות המפורסמות והנרכשות בשוק, אך זה כן גרם נזק לשוק הפסיכיאטרי, ובאופן מעניין. אני אישית לא חוויתי את לוסטרל ככזו שמעוררת אובדנות יותר ממה שהיה קיים קודם (הציפרלקס זוכה לתואר הנזקק אצלי) אבל אם אתם מרגישים ככה, תגשו לרופא. מאה אחוז שיש לו מה לעשות עם זה.
יש סיכוי טוב שלוסטרל תעבוד אצלכם גם אם אף תרופה אחרת לא עבדה, מבחינה סטטיסטית. ישנם הרבה אנשים שלקחו לוסטרל אחרי אוסף של תרופות שלא עבדו והסתבר שזו הייתה תרופת הקסם שהם חיכו לה. כנראה שאתם גם תאהבו מאוד את התרופה, כי בניגוד לשאר האחיות למשפחה, זו יותר גמישה במינון, ופחות בעייתית מבחינה מינית או רגשית.
שמות נוספים: סרנדה, סרטרלין, זולופט
למה מיועד בהתוויה רשמית: סוגים שונים של דיכאון, חרדה חברתית
למה עוד מיועד: OCD, דיכאון דו קוטבי (לא כדאי), ADD / ADHD (גם לא כדאי), פיברומיאלגיה, עייפות כרונית, כאבי ראש, חרדה מוכללת, אנהדוניה.
קצת היסטוריה על התרופה:
לוסטרל לא כזו ותיקה במשפחת הSSRI, אך גם לא כזו חדשה, נחשבת לאחת המפורסמות והנחשקות בה, בין הציפרלקס לפריזמה. זו כנראה התרופה הכי חזקה במשפחה, או השנייה בעוצמתה אחרי סרוקסט, ויש לה השפעות לא רעות עבור אנשים עם דיכאון מז'ורי נטו. אמנם זו תרופה מהירה ויעילה, ונחשבת למהירה מאוד מבחינת ההשפעה, לא כמו ציפרלקס אך עדיין מהירה. ההשפעה שלה היא בעיקר על החרדה - מי שחרדה חברתית או חרדה כללית הם הקטע שלו, יכול להיות שיהנה מאוד מהלוסטרל. הבעיה היא בעיקר עם הדו קוטביים למניהם, שעבורם, הלקיחה של התרופה הזו עשויה להיות בעייתית במיוחד.
כדורים נוגדי דיכאון הם אף פעם לא בחירה טובה עבור אנשים עם דיכאון דו קוטבי או אנשים על הספקטרום הדו קוטבי (הפרעות מצב רוח מינוריות, ציקלותימיה) אך כן נתנים במקרים ספציפיים. הם בד''כ מעוררים מאניה אצל אנשים כאלה, במידות שובות, ובד''כ זו מתבטאת באושר בלתי נפסק, מרץ, חייכנות, התנהגות חסרת רסן, התבטאות מעט תוקפנית ותחושת עילאות - או, לחלופין, מאניה דיספורית של עצבנות, חוסר שקט, מתח, לחץ, אובר-מחשבות, שבירת חפצים ואגרסיביות. כל הכדורים עלולים לגרום לתגובה כזו או כזו, אך משום מה, התחושה היא שהלוסטרל יותר מעורר מאניה דיספורית בקרב רבים מהאנשים, ולכן, אם אתם על הספקטרום, כדאי לנסות תרופות אחרות מהמשפחה לפני שאתם מנסים אותה.
מה היא עושה בעצם?
כמו כל התרופות במשפחת הSSRI, לוסטרל היא תרופה אשר מעכבת ספיגה סלקטיבית של סרוטונין במוח באופן נשנה. כלל אצבע ברפואה אומר שסרוטונין הוא אחד מהמוליכים העצביים (זרזים) במוח אשר אחראי על המצב רוח, וריכוז גבוהה שלו בין הסינפסות (מסדרונות של המוח בין תאי העצב) יכול להוביל לירידה בתסמינים של חרדה ודיכאון. הלוסטרל, בניגוד לתרופות נוגדות הדיכאון מהדור הישן, איננו 'מוסיף' סרוטונין מלאכותי למוח, אלא מנצל את הסרוטונין שכבר יצרתם, וגורם לו לשהות זמן רב יותר בין הסינפסות על ידי ספיגה חוזרת. מה שאמור להקל על הת''ל ולגרום ליעילות רבה יותר.
תופעות לוואי:
כמו כל הSSRI, גם ללוסטרל יש ת''ל, וכמו שציינתי, בעיקר לאנשים על הרצף הבי פולארי. בכ''מ, הת''ל האופייניות ללוסטרל הן - כאבי בטן, בחילות, הקאות, כאבי ראש, החמרה של חרדה ודיכאון, רעד בידיים, תסמונת הרגל הרועדת, ירידה ברמה הקוגנטיבית, ירידה בריכוז ובעירנות, עלייה במשקל, ירידה בחשק המיני, עלייה במתח ובעירנות.
כל הת''ל חוץ מהירידה בחשק המיני ועליית התאבון אמורות לחלוף.
דבר מעצבן - למרות שכל הת''ל אמורות לחלוף, משום מה, כאבי הבטן של הלוסטרל הם בלתי נסבליים, ועשויים להמשך זמן רב מהצפוי ולעבור אחרי הרבה זמן, אם בכלל. דבר שיכול להקל הוא כמובן קל בטן, אך גם תזונה מספקת, שתייה מרובה של תה ונוזלים אחרים, ולקחת את הכדור אחרי האוכל. זה באמת עוזר לת''ל הבעייתית הזו.
כמו שכבר ציינתי, אחת הת''ל של לוסטרל היא עלייה במאניה ובעצבנות, בדיספוריות, וזו ת''ל שאינה חולפת, לפחות להשקפתי, כאחד שלקח אותה די הרבה זמן. ירידה במינון יכולה להועיל בעצמה של המאניה, אך לא להעלים אותה.
במה היא יעילה?
* כמו שאמרתי - בדיכאון שחור ו'אפל', שלא קשור לספקטרום הדו קוטבי, לוסטרל יכולה לעשות פלאים.
* לוסטרל מאוד מעוררת, ואם אתם ישנוניים ועיייפים, זו עשויה להיות התשובה בשבילכם.
* לוסטרל מאוד מרגיע חרדה בעוצמות שונות, ולכן, אם אתם על כדור אחר ומרגישים שהחרדה אומנם ירדה אך לא מספיק, יכול להיות שהלוסטרל היא התשובה בשבילכם.
* עם לוסטרל ניתן לשחק עם המינון במלי להרגיש רע עם עצמיכם, להכפיל או לחצות, וההשפעה תהיה מאוד אפקטיבית. במינונים הנכונים לוסטרל לא מכהה את הרגש, ולא מורידה את החשק המיני, וכן אפקטיבית להפרעות שונות, וזה ממש נחמד.
*לוסטרל במינון נמוך (רק נמוך) יכולה להיות אפקטיבית לבעיות של קשב וריכוז במידה מתונה, מה שלא רע בכלל.
* בכל הנוגע לאינטרקציה עם אלכוהול וסמים, מדובר בתרופה לא מזיקה. אמנם אני לא חוויתי אותה הופכת את חווית השיכרון לחזקה יותר או קלה יותר, אבל ברוב העולם אומרים שאם תשתו אלכוהול בהשפעת הלוסטרל כנראה שתהיו הרבה יותר שיכורים. ככה או ככה, הת''ל של הבטן וכאבי הבטן לא שווים את זה.
* לוסטרל במינון גבוה עוזרת לכאבי ראש כרוניים, שזה שיקול שכדאי לקחת בחשבון.
במה היא פחות יעילה?
* כמו שאמרתי הרבה פעמים - אם אתם דו קוטביים, ציקלותימיים, אנשים עם הפרעות מצב רוח שונות שאינן דיכאון פרופר, יכול להיות שלוסטרל תעורר בכם הרבה שדים רעים שהיו רדומים הרבה זמן וזה לא ימצא חן בעיניכם.\
* הלוסטרל אמנם מרגיעה סוגים שונים של חרדה, אך מעוררת אחרים, בעיקר 'חרדה של מחשבות'. אוסף המחשבות האובססיבי שלנו נעשה אף יותר אובססיבי וקשה לפעמים בהשפעת הלוסטרל, וזה מבאס.
* לוסטרל עשויה לגרום לכם לתחושת עצבנות, כעס וזעם לא ברורים, ואף חוסר שקט פנימי שיציף אתכם.
מינון:
דבר מעניין הוא שהלוסטרל מאוד טריקי במינון שלו, לטובה ולרעה. זו אולי התרופה שהכי תלויה במינון מבחינת הת''ל שלה שלקחתי - על 50 מ''ג יש פחות מאניה, פחות עצבנות, אפילו יותר ריכוז. ב50 מ''ג ניתן להגיד שהחשק המיני הוא סביר ואף בסדר גמור, ואין הכהיה רגשית דרסטית. כלומר, אצלי, עם 50 מ''ג לוסטרל ניתן להגיע לאורגזמה, לחוות רגשות ולא להעלים דבר - והכל יהיה בסדר. הבעיה היא שאין השפעה חד משמעית ב50 מ''ג, ואין את ההשפעות הרצויות של עירנות, ירידה משמעותית בדיכאון או השפעה על חרדה חברתית. זו באמת בחירה קשה.
מחקרים שונים באינטרנט טוענים שאין הבדל בין 50 מ''ג לוסטרל לכל מינון כפול ומכופל שלה, אך אני ואנשים רבים טוענים שזה לא מדוייק וחסר ביסוס במציאות.
לחרדה / פאניקה - לכל הפרעות החרדה והפאניקה למניהן, מוכללת, חברתית, פוסט טראומה וכו' - מומלץ מינון של 50 מ''ג פעם ביום. יש סיכוי שהרופא ימליץ לכם על 25 מ''ג, אבל זה יהיה כוסות רוח למת. ניתן לקחת את הלוסטרל 50 מ''ג ישר באופן יום יומי בלי הדרגה, אבל יכול להיות שתרצו להמעיט בכדי שלא תקבלו שוק. כמובן שאם אתם מרגישים שממש קשה לכם והחרדה משתלטת עליכם, תוכלו להעלות ל100 מ''ג, אך הפעם אני מסכים עם המחקרים שמינון למעלה מכך לא יועיל בצורה כלשהי.
לדיכאון - הרופא כנראה ימליץ לכם על 50-100 מ''ג פעם ביום. כנראה שתתחילו להרגיש טוב יותר כבר עם 50 מ''ג לאחר שבוע או שבועיים, אך אם זה לא מספיק לכם, תוכלו להעלות ל100. כדאי לכם לחכות ולבחון את ההשפעה, אך לא יותר מידי, כי הלוסטרל לא נחשבת לתרופה שצריך לחכות יותר מידי עד שהיא תעבוד. אם אחרי שבועיים שלוש היא לא עובדת, תחליפו, כי אחרת תצטרכו לעבור את סינדרום ההפסקה מהגיהנום עבור תרופה שאפילו לא עובדת.
לOCD - האמת שאני לא מצאתי הרבה מחקרים שמייעדים את התרופה לOCD, וכנראה שבצדק, כי אני לא מצאתי בה אפקט עד כדי כך משמעותי עבור מחשבות וטקסים אובססיביים. ככה או ככה, המינון המומלץ הוא בין 100-200 מ''ג ליום, שאותם הרופא ימליץ לכם לקחת בהדרגה של עלייה ב50 מ''ג לשבוע, לכל הפחות. אל תעשו קפיצות מיותרות וקיצורי תהליכים אחרי המינון של ה100 מ''ג, חבל, לא יצא מזה שום דבר טוב.
עבור הפרעות קשב וריכוז / עייפות כרונית / פיברומאלגיה / כאבי ראש - מורכב ומסובך. בעקרון התרופה מיועדת בצורה לא רשמית לבעיות האלה, ויש לה השפעה טובה, אבל אין טעם שתתישו את עצמיכם איתה כשיש תרופות יעילות יותר ומסוכנות פחות בשוק, כמו הסימבלתה למשל. ככה או ככה, כדי להקל בכאבי הראש, בכאבי גוף או בעייפות, 100 מ''ג ליום יעשו את העבודה. אתם יכולים לנסות פחות, אבל כנראה שישפיע פחות. עבור הפרעות קשב וריכוז אני דווקא חושב שעדיף להתחיל ולסיים ב50 מ''ג, זה עוזר בצורה מתונה, וכל עלייה מעבר לכך עשוייה לגרום לתוצאה ההפוכה של חוסר שקט וחוסר ריכוז, אז אין טעם.
דברים מעניינים על לוסטרל:
מסתבר שלוסטרל לא שווקה בשום מקום עבור דיכאון כמו שהיא שווקה עבור חרדה חברתית, וזה מעניין, כי היא לא כ''כ הוכיחה את יעילותה בתחום הזה. לוסטרל עוררה הרבה שוק והלם בעולם כשבחור אמריקאי בן 30+, אב למשפחה מאושרת לקח את התרופה כפתרון זמני לבעיות שינה - וחווה סוג של אקתיזיה / דה ריאליזציה, תחושה של ניתוק מהמציאות הקיימת והתבוננות על עצמו מהצד. הוא נורא לא אהב את ההשפעה הזו, כנראה, ולאחר מספר ימים תלה את עצמו. זה עורר הרבה זעם כיוון שזה בין המקרים הראשונים בהם אדם שלקח תרופה נוגדת דיכאון בכדי לא לטפל בדיכאון אלא בבעיה אחרת, חווה התקף אבדני ודכאוני ובוחר להרוג את עצמו. זה לא מנע מהלוסטרל להצליח להיות אחת המאנטי דכאוניות המפורסמות והנרכשות בשוק, אך זה כן גרם נזק לשוק הפסיכיאטרי, ובאופן מעניין. אני אישית לא חוויתי את לוסטרל ככזו שמעוררת אובדנות יותר ממה שהיה קיים קודם (הציפרלקס זוכה לתואר הנזקק אצלי) אבל אם אתם מרגישים ככה, תגשו לרופא. מאה אחוז שיש לו מה לעשות עם זה.
יש סיכוי טוב שלוסטרל תעבוד אצלכם גם אם אף תרופה אחרת לא עבדה, מבחינה סטטיסטית. ישנם הרבה אנשים שלקחו לוסטרל אחרי אוסף של תרופות שלא עבדו והסתבר שזו הייתה תרופת הקסם שהם חיכו לה. כנראה שאתם גם תאהבו מאוד את התרופה, כי בניגוד לשאר האחיות למשפחה, זו יותר גמישה במינון, ופחות בעייתית מבחינה מינית או רגשית.
תגובות
הוסף רשומת תגובה