ציפרלקס

אם לא שמעתם או לקחתם את הכדור הזה, אלוהים יודע איפה אתם חיים.

שם התרופה: ציפרלקס

שמות נוספים: אסטו, אסטוצילפרם, סלסקה.

למה מיועד בהתוויה רשמית: סוגים שונים של חרדה ודיכאון.

למה עוד מיועד: ocd, חרדה מוכללת, חרדה חברתית, פאניקה.

קצת היסטוריה על התרופה:
אז גם ציפרלקס היא אנטי דכאונית ממשפחת הSSRI, אך הצלחה ונפוצות כזו של תרופה כנראה עוד לא שמעתם. למעשה, ציפרלקס היא התרופה האחרונה מהמשפחה שיצאה כפטנט, אחרי שכולן כבר עשו את שלהן. ציפרלקס היא נגזרת של הכדור ציפרמיל, SSRI נוסף במשפחה, שהיה נודע בהשפעתו החיובית אך עודף הת''ל המיניות והמעוררות תאבון עוררו הרבה התנגדות אליו. הציפרלקס הוא סוג של נגזרת של אותו הכדור - אותו החומר הפעיל רק בלי החומר הלא פעיל שקיים בציפרמיל, ואף בצורה ''מכווצת'', עטופה יותר, שגורמת ליותר סלקטיביות על זרזי סרוטונין ופחות ת''ל מהציפרמיל או משאר התרופות במשפחה. נכון להיום, זו כנראה האנטי דכאונית הכי מפורסמת, כנראה שבעיקר בארץ - לא פעם היו כתבות בטלווזיה כמו 'דור הציפרלקס', 'עידן הציפרלקס', וזו בעצם התרופה שבאמצעותה רבים מהאנשים מודעים שקיימות בכלל תרופות נגד דיכאון.

זו כנראה התרופה הראשונה שתקבלו לדיכאון, או פריזמה. ציפרלקס גם ניתנת על ידי רופאי משפחה, כך שכמות המכירה שלה היא די פסיכית. בגלל הסלקטיביות המאוד מדוייקת שלה, ציפרלקס נחשבת לתרופה הכי 'יעילה' על חרדה ודיכאון קלים עד בינוניים, וגם היא נחשבת לזו שמשפיעה הכי מהר, ברמה של שבוע לפחות עד תחילת ההשפעה. הגרסה הגנרית של התרופה, הציפרלקס עצמו, נחשבת ליותר יקרה (במעט) מהתחליפים שלה, כך שיכול להיות שתבחרו בהם. יש האומרים שהתחליפים הגנריים של הציפרלקס הם יותר טובים ופחות מעוררי כעס, אבל זה כבר עניין שלכם.

מה היא עושה בעצם? 
כמו כל SSRI, ציפרלקס היא מעכבת ספיגה חוזרת של הנוירוטרנסמיטור סרוטונין. כלל אצבע ברפואה אומר שסרוטונין הוא אחד מהמוליכים העצביים (זרזים) במוח שאחראי על מצבי רוח, וריכוז גבוה שלו בסינפסה (סוג של מסדרון במוח בין התאים העצביים) יכול להוריד תסמינים של דיכאון וחרדה. בעבר היו תרופות רבות שעזרו להעלאת רמות הסרוטונין באופן 'מלאכותי' יותר, מה שגרם לעודף ת''ל והסתייגות רבה מהן. הציפרלקס שייכת לתרופה מהדור החדש, שלא מוסיף אליכם סרוטונין למוח, אלא סופג ומשחזר את הסרוטונין שכבר יצרתם. הפעולה הזו מבחינה מדעית מורידה אלמנטים של חרדה דיכאון ופאניקה.

תופעות לוואי:
כמו כל התרופות במשפחה, גם לציפרלקס יש ת''ל, אבל משום מה, אני חוויתי אותה כקשה יותר מאשר אחרים, ושמעתי שיש עוד רבים כמוני. בכל מקרה, את הת''ל של הימים הראשונים לתרופה כנראה שלא תחוו, או שתחוו בצורה מועטה, כי התרופה הזו נורא סלקטיבית לסרוטונין הקשור למצבי רוח והיא אינה מעלה את כל הסרוטונין בגוף, מה שגורם לת''ל הפיזיות שנגרמות מתרופות אחרות במשפחה.

ככה או ככה, הת''ל של התרופה הן בחילה, הקאות, כאבי ראש, עצבנות, החמרה בסימפטומים של דיכאון וחרדה, ירידה בחשק המיני, תאבון מוגבר, רעד בידיים, תסמונת הרגל הרועדת, שלשולים, חום, צמרמורות, הזעה.

כל הת''ל חוץ מהנוגעים לחשק המיני ולתאבון אמורות לעבור לאחר מספר ימים.

אצלי הייתה בעיה. אני אמנם לא ניסיתי ציפרלקס לאורך יותר מחודש לפחות, אבל משום מה, היא הכי פחות עבדה עלי. באמת הכי פחות. בתור אחד שלקח המון תרופות בחייו, מעולם לא לקחתי תרופה במינון כה גבוה שלא עזרה לי בשום צורה. אחת הבעיות שלי איתה הייתה שלא רק שהיא לא עזרה, אלא גם החמירה בעיות, ופתחה ציר לבעיות אחרות שקיימות.


הסיפור שלי עם ציפרלקס: 
אז ככה. למעשה את הציפרלקס גם לא רציתי לקחת, כי הייתי מרוצה מהפריזמה, התרופה הקודמת שלקחתי. הבעיה היא שאחרים לא היו מרוצים. שמתי לב שהאימפולסיביות והנטיה האלימה והתוקפנית שלי מתחזקת על ידי הפריזמה, והיה לי די קשה מבחינה מינית ומבחינה חברתית. שוב, אחת הבעיות היא שהפריזמה לא באמת עזרה עד הסוף, וכמו הקלות שלה מבחינת הת''ל, כך גם הקלות שלה מבחינת ההשפעה. היה לי קשה מאוד. האמנתי שהציפרלקס והפריזמה הם אותו הדבר, ולא ייחסתי חשיבות לשינוי, או למינון. לקחתי גם ציפרלקס 20 וגם פריזמה 20 - מה שנראה אותו דבר, מסתבר, כמינון כפול. אבל לא משנה.

אז לקחתי את הציפרלקס בשתי הגרסאות, גם בגרסת ה''אסטו'', וגם בגרסת הציפרלקס הגנרי. שתיהן היו לא משהו. הציפרלקס המקורי הוא כדור שהיה נורא בעייתי בשבילי. כנראה הסלקטיביות הפסיכית שלו על סרוטונין גרמה לי להרגיש ממש רע, והתחושה הייתה של עצבות, חוסר חשק,  ואף מחשבות אבדניות. עד היום אני לא יודע אם הציפרלקס הוא הגורם העיקרי לזה או שזו פשוט הייתה תקופה רעה, אבל זה היה ככה. גם אסטו היה לא להיט, אבל משום מה, אסטו פחות גרם לי לת''ל של האובדנות והחמרת הדיכאון, אבל היעילות שלו לא הורגשה בכלל. במילים אחרות - אני וציפרלקס לא חברים כאלו טובים, סליחה.

במה זה יעיל?
למרות שאני לא הסתדרתי עם תרופת הפלאים הזו, ולמעשה היא החמירה אצלי את המצב, מסתבר שעבור אחרים מדובר בתרופת קסם. כן חשוב להקפיד בתרופה הזו על מינון, על סוג התרופה הגנרית או התחליף, ואף על החמרה של סימפטומים, בגלל שהסלקטיביות שלה הופכת אותה לנורא טריקית, אך גם כן, כנראה, לנורא יעילה. פשוט לא בשבילי. אבל עבור רבים מכם, יש מלא יעילות בתרופה זו;
* מהירות. עבור רוב האנשים היא עובדת אחרי שבוע. זה לא טריוויאלי לתרופות אחרות במשפחה.
* שיפור בתסמינים של חרדה חברתית / כללית. כולנו מכירים את הסיפורים על האנשים עם כדור ציפרלקס בכיס כדי להרגע. זה לא עוזר, בהכרח, באותו הרגע, אבל ההשפעה שלו על חרדה יכולה להעשות תוך כמה ימים, וזה מבורך.
* הקלה בדיכאון - עבור רבים התרופה הוכיחה את עצמה כמקלה ומכהה תסמינים של דיכאון
* מבחינת ת''ל מיניות ומעוררות תאבון נחשבת לעדינה ביחס לתרופות האחרות במשפחה.

במה זה לא יעיל?
* החמרת הסימפטומים. כמו שאמרתי, כל התרופות במשפחת הSSRI מחמירות סימפטומים של דיכאון ואובדנות, ומשום מה, אצלי ואצל רבים מחברי, זו התרופה שהכי החמירה את התסמינים הללו. ממליץ לשים לזה לב ולהתייעץ עם הרופא על כל נורת אזהרה.
* מינון. הציפרלקס אמנם ניתן במינונים נמוכים מאשר אחותו הגדולה, הציפרמיל, וניתן בד''כ במינונים של חצי ממנו (כלומר - אם לקחתם 20 מ''ג ציפרמיל תוכלו להסתפק ב10 מ''ג ציפרלקס) אבל הבעיה היא שהוא גם נורא בררני במינון שלו כלפי ההשפעה שלו עליכם, ואם תרצו להעלות במינון לאט לאט ולשפר את המצב, לא בטוח שיהיו לכם הרבה אופציות.
* בלבול בין תחליפים - הרבה פעמים תלכו לבית מרקחת ותקבלו גרסאות חלופיות של התרופה, ומשום מה, אצל הציפרלקס, זה תמיד יותר משפיע ויותר בעייתי. אין טעם להבהל מזה, זה לא לכולם, אבל בהחלט מבאס.

עוד דברים מעניינים על התרופה:
זה מצחיק, אבל מסתבר שבלא מעט מחקרים ציפרלקס עזרה גם לאנשים שמעולם לא חלו בדיכאון להרגיש טוב יותר. מה זה אומר על היעילות שלה, האאא?
ציפרלקס אמנם יעילה במקרים של ת''ל וניתנת לכל בן אדם שני שנושם, אך משום מה, אנשים עם דיכאון מז'ורי קשה כנראה לא יהיו מרוצים ממנה. מאנשים כאלה אתם כבר תשמעו שמות כמו לוסטרל, סרוקסט, ויאפקס ועוד. הציפרלקס כנראה טובה לסוגים מסויימים של דיכאון, מינוריים, ולא כל כך מיועדת לאנשים עם דיכאון מז'ורי. כנראה שאותו הכנ''ל על חרדה. גם לגבי OCD - היא בסדר, אבל כנראה שתעדיפו פריזמה או פבוקסיל במקום.

מינון:

כמו שכבר ציינתי, המינון של ציפרלקס די בעייתי ולא מאפשר הרבה אופציות, אבל מהקיימות ניתן לשחק לפה ולשם. ציפרלקס אמנם ניתנת גם לילדים במקרים ספציפיים, אך בנוגע למינון שלהם אין לי שמץ, כרגיל. מתייחס רק למבוגרים.

להפרעת דיכאון - אם זה דיכאון קל, ניתן להתחיל ב10 מ''ג ליום, אפילו להעלות ל15 לפי הצורך. אם זה דיכאון קשה כנראה שהרופא ימליץ לכם על 20 מ''ג אליו אתם עולים בהדרגה כל חמישה ימים במינון בהכפלה. אם אתם מרגישים שממש קשה לכם - תתחילו ישר עם ה10, קפצו ל15 ועלו ל20. אם יש לכם סבלנות ואתם לא רוצים לדפוק את עצמיכם, תוכלו להתחיל ב5, וכל חמישה ימים לעשות טריטציה בהכפלה עד שתגיעו ל20 מ''ג. זה לא כזה משנה.

להפרעות חרדה - להפרעת חרדה מוכללת, חברתית, פאניקה - 5-10 מ''ג ביום, בהדרגה. זהו.

להפרעת ocd -  ציפרלקס בד''כ לא מיועד לOCD, אבל אם זו בחירת הרופא שלכם, כנראה שתנועו בין 20-30 מ''ג ליום, ואולי גם תגיעו ל40. אלו מינונים גבוהים יחסית לציפרלקס וכנראה שיהיה לכם קשה. אולי תעדיפו לעבור לפריזמה או פבוקסיל במקום.

וכמו כל תרופה במשפחה, כל עלייה במינון או התחלה של התרופה מחדש עשוי לגרום לת''ל או להחמיר ת''ל קיימות. לכן, מומלץ בכל שלב מעבר שכזה, להצטייד בקל-בטן להכל בכאבי הבטן והבחילות, באופטלגין בכדי להקל על כאבי הראש, ואף בקלונקס או כדור הרגעה אחר בשביל להקל החמרה של חרדה. רק אל תצרו בזה תלות, חבל.