קלונקס
שם התרופה: קלונקס
שמות וצורות נוספים: רוויטוויל (ניתן בטיפות), קלונאזפם.
אל מה מיועדת בהתוויה רשמית: התקפי חרדה, התקפי פאניקה
אל מה מיועד בנוסף: הפרעות שינה, חרדת קהל, היפנוזה, גמילה מסמים, טשטוש ת''ל של תרופות פסיכיאטריות אחרות, הקלה בכאבים טראומתיים לפני או אחרי ניתוחים מורכבים, הכנה לטיפולי שיניים, טיפול בהתקפי אפליפסיה, הרפיית שרירים, התקף מאני או דיספורי, אקתיזיה, וסוגים שונים של הרגעה.
קצת היסטוריה על התרופה:
אז אמנם אני דל באינפורמציה על הקלונקס והבנזודיאפינים בכללי, אבל הם כולם התחילו בעקבות הווליום, שהומצאה על ידי לאו סטרנבאך בשלהי שנות ה60. התרופה ייעדה מלכתחילה להרפיית שרירים ולהקלה בכאבים, ועם הזמן התגלו התכונות המרגיעות מבחינה פסיכוסומטית שלה. מה, שאגב, עבד היטב, התגלה בהמשך כתרופה שביססה על עצמה חלק גדול מהמרגיעים שאנחנו מכירים כיום - כל משפחת הבנזודיאפינים אשר משחקת בצורה די משוגעת עם מערכת העצבים המרכזית, וכולם גורמים להשפעה של רוגע והרדמות. הקלונקס ומשפחת הבנזודיאפינים, בעיקר הווליום, שגעו את העולם וניתנו בהישג יד, עד שהתגלתה ההשפעה הממכרת שלהם, שהובילה אותם להיהפך לסמים ממכרים, עד היום בעצם. למרות שגם היום ניתן לקבל אותם בהישג יד על ידי רופא המשפחה.
מה היא עושה בעצם?
להכנס לפרמקולוגיה של קלונקס ובנזודיאפינים בכללי זה מסובך. לא שכל תרופה אחרת זה לא מסובך, אבל לנסות ולפשט את הפעולה של קלונקס זה חסר טעם, כי נראה לי שאף אחד לא יודע באמת מה התרופה הזו עושה בשלמותה. ככל הנראה היא יוצרת אינטרקציה עם תאי GABA, באופן ספציפי על GABAa, וגורמת להפעלה מואצת של הקולטן. הפעולה הזו גורמת למיתון הפעילות העצבית, ולרוגע של המערכת השרירים / רוגע כללי, וזו כנראה הפעולה המרדימה ומרגיעת החרדה שלו. בערך.
תופעות לוואי:
כמו לכל כדור פסיכיאטרי, גם לקלונקס, כמו לכל הכדורים במשפחתו, ישנם ת''ל קשות לעיכול. הקשה ביותר היא כנראה ההרדמות שלו. ייתכן שבפעמים הראשונות שתקחו קלונקס תהיו עייפים כמו שלא הייתם בחיים, לאורך זמן רב, זה כבר תלוי ברגישות שלכם. ת''ל נוספות הן פגיעה בזכרון, פגיעה באיכות השינה ובזמן הREM שלכם, ירידה קוגנטיבית, רעד, הזעה, החמרה בתסמיני החרדה לאחר השימוש, דיכאון, דיספוריה (דכדוך, חוסר סיפוק מכל דבר) אנהדוניה (חוסר יכולת לחוות עונג), רעד, הזעה, יצירת תלות, האנגובר, חוסר איזון בלחץ הדם ועוויתות (אלו כבר נדירים).
כנראה שכל הת''ל האלה יעברו אחרי שימוש ממושך, חוץ מהתלות, הפגיעה בזיכרון וההחמרה של המצב לאחר ההשפעה. שזה פרדוקסלי, בעצם, כי התרופה כן עובדת טוב יותר אחרי שימוש ממושך, אבל גם מסוכנת הרבה יותר. בעיה.
במה היא יעילה?
אז ככה. אם לוקחים קלונקס כשימוש חד פעמי, או תקופתי באופן נורא ספציפי, אין ספק שזו תרופה טובה עם השפעות חיוביות על החרדה שלכם. חשוב לציין שהכוונה בחד פעמי היא גג פעם בשבועיים עד חודש אם לא יותר, כי אם תקחו יותר תרצו לקחת יותר, וחבל. אין שום יעילות לתרופה הזו במינונים גבוהים ובאופן מתמשך יותר מהרצוי. זה סתם לקחת חומר שגם פוגע בכם וגם לא עושה כלום. אז בשימוש חד פעמי;
* מאוד טובה להתקפי פאניקה. אם קרה ותפסתם את עצמיכם באמצע מצב (שלא נדע) שהחרדה מטלטלת אתכם, כנראה שזו התרופה הכי נכונה בשביל לעצור, לראות את הדברים באופן בהיר יותר, להלחץ פחות. כנראה שאין טובה ממנה בתחום, כיום.
* מאוד טובה להרדמות מהירה. במידה ויש לכם משהו חשוב מחר ואתם צריכים לישון מהר ועכשיו, כמובן שעדיף לקחת כל דבר שיעזור, אך אם שום דבר לא עוזר, קלונקס כSOS יכול לעזור לכם להרדם תוך מס' דקות, בתנאי שעוד לא התרגלתם אליו.
*גם לסתם הפרעות שינה חריפות שלא מגיבות לתרופות אחרות כנראה שתגיבו טוב להשפעה המרדימה של קלונקס.
* בכל הנוגע לחרדת קהל, חרדת הופעה, או סתם מפגש חברתי או משפחתי שמעורר חרדה, קלונקס מצילה אנשים ממצבים חסרי ישע.
* מצבים של פוסט טראומה או טראומה בפני עצמה (מה?!) קלונקס מאוד יעילה בהקלה של הסימפטומים.
* התקפי OCD שלא מטופלים או מטופלים שלא מספיק טוב על ידי תרופות אחרות
* התקפי פסיכוזה או צורות של התנהגות פסיכוטית שלא ניתנות לבקרה
* התקפי זעם, עצבנות, ותוקפנות, יכולים לקבל מיתון גבוה ע''י קלונקס
* התקפי אובדנות ופגיעה עצמית שיוצאים משליטה
* בכללי קלונקס תמיד טוב כSOS בכיס. גם אם לא בשבילכם אז בשביל אחד הסובבים אתכם. בכל מקרה של חרדה או יציאה מוויסות חושי ורגשי קלונקס יכולה באמת לאזן אתכם. בעוד הציפרלקס או שאר המרגיעים לוקחים את הזמן עד שהם משפיעים עליכם, לקלונקס לוקח אולי 20 דק'. זה טוב, מידי פעם.
במה היא פחות יעילה?
* כפי שכבר אמרתי - התמכרות, תלות, התמכרות. קלונקס היא תרופה כל כך טובה שאתם עשויים שלא לרצות להפרד ממנה לעולם. התלות בתרופה עלול ליצור עלייה במינון, שיוביל לעוד תלות, ולעוד עלייה, ואין לזה סוף. בסופו של דבר התרופה לא תשפיע עליכם ותקחו אותה רק בשביל להרגיע תסמיני התמכרות בגוף שלכם, וחבל.
* הפגיעה בזיכרון כתוצאה מתלות בכדור היא תסמין מוכר ובעייתי. אתם לא רוצים את זה, נקודה.
* הפגיעה הקוגנטיבית הכללית כתוצאה מהקלונקס היא לא נוחה בשימוש ממושך. אתם יכולים לחשוב פחות, להבין פחות, ללמוד פחות, להתרכז פחות, ואפילו פעולות מוטוריות כמו לשאת דברים ולבצע פעילות גופנית ידרשו ממכם המון מאמץ.
* הישנוניות והעייפות שנוצרת ממנה לא כאלה מדליקים אותי; מה עוזר לי שהתגברתי על החרדה אם אני ישן? זה בעצם כדור שינה, לא?
* האינטרקציה עם אלכוהול או סמים אחרים היא כל כך רעילה שאסור אפילו לחשוב על שילוב בניהם. פעם אחת לקחתי אלכוהול עם קלונקס וזה היה אחד הלילות האיומים בחיי. קושי בנשימה, קושי בהליכה. יצאתי מאיזון לגמרי. נרדמתי בכל מיני מקומות הזויים. איבדתי קשר עם המציאות. זה שילוב שמוציא מכל שפיות את מערכת העצבים המרכזית. אל תחשבו על זה אפילו.
מינון:
למזלנו או לצערנו אין הרבה אפשרויות מינון של קלונקס, מה שכן, אפשר תמיד להכפיל ולחצות את הכדור באופן שישפיע יותר או פחות, לבחירתכם. אין הרבה אפשרויות ''לשחק'' עם המינון של קלונקס לפי ההפרעה. הרופא שלכם יוכל להמליץ לכם כמה לקחת ואיך, וזה מספיק.
כמה דברים שאני אולי כן אוכל להוסיף זה שעבור התקפים אפליפטיים ופרכוסים כן נדרש מינון גבוה יותר. אבל עבור כל ההפרעות - שינה, חרדה, פאניקה, היסטריה, התפרצויות רגש, אובדנות וכו' - יספיק חצי מ''ג של קלונקס. יש כאלו שאפילו רבע מ''ג, חצי כדור של מ''ג, יכולים לעזור להם המון. העלייה יכולה להיעשות עד 2 מ''ג שלהם כבר נוצר כדור בפני עצמו (הקלונקס קיים ב0.5 מ''ג או 2 מ''ג) אבל עדיף לכם להמנע מזה. ככלל, אפשר לקחת עד 8 מ''ג קלונקס ביום לכל היותר, שזה 4 כדורים של 2 מ''ג (הקלונקס הלבן) או 16 כדורים של 0.5 מ''ג (הקלונקס האדום). בואו נקווה שלא נגיע לשם.
כדי להימנע מירידה דרסטית מידי עבור המתמכרים, נוצרה גם הגרסה הנוזלית, כך שאפשר להגמל מקלונקס טיפה בטיפה, מבלי להרגיש רע מידי בדרך. גם שם כנראה שמעבר ל20 טיפות יוציאו אתכם לגמרי מאיזון, אז תזהרו עם זה.
שמות וצורות נוספים: רוויטוויל (ניתן בטיפות), קלונאזפם.
אל מה מיועדת בהתוויה רשמית: התקפי חרדה, התקפי פאניקה
אל מה מיועד בנוסף: הפרעות שינה, חרדת קהל, היפנוזה, גמילה מסמים, טשטוש ת''ל של תרופות פסיכיאטריות אחרות, הקלה בכאבים טראומתיים לפני או אחרי ניתוחים מורכבים, הכנה לטיפולי שיניים, טיפול בהתקפי אפליפסיה, הרפיית שרירים, התקף מאני או דיספורי, אקתיזיה, וסוגים שונים של הרגעה.
קצת היסטוריה על התרופה:
אז אמנם אני דל באינפורמציה על הקלונקס והבנזודיאפינים בכללי, אבל הם כולם התחילו בעקבות הווליום, שהומצאה על ידי לאו סטרנבאך בשלהי שנות ה60. התרופה ייעדה מלכתחילה להרפיית שרירים ולהקלה בכאבים, ועם הזמן התגלו התכונות המרגיעות מבחינה פסיכוסומטית שלה. מה, שאגב, עבד היטב, התגלה בהמשך כתרופה שביססה על עצמה חלק גדול מהמרגיעים שאנחנו מכירים כיום - כל משפחת הבנזודיאפינים אשר משחקת בצורה די משוגעת עם מערכת העצבים המרכזית, וכולם גורמים להשפעה של רוגע והרדמות. הקלונקס ומשפחת הבנזודיאפינים, בעיקר הווליום, שגעו את העולם וניתנו בהישג יד, עד שהתגלתה ההשפעה הממכרת שלהם, שהובילה אותם להיהפך לסמים ממכרים, עד היום בעצם. למרות שגם היום ניתן לקבל אותם בהישג יד על ידי רופא המשפחה.
מה היא עושה בעצם?
להכנס לפרמקולוגיה של קלונקס ובנזודיאפינים בכללי זה מסובך. לא שכל תרופה אחרת זה לא מסובך, אבל לנסות ולפשט את הפעולה של קלונקס זה חסר טעם, כי נראה לי שאף אחד לא יודע באמת מה התרופה הזו עושה בשלמותה. ככל הנראה היא יוצרת אינטרקציה עם תאי GABA, באופן ספציפי על GABAa, וגורמת להפעלה מואצת של הקולטן. הפעולה הזו גורמת למיתון הפעילות העצבית, ולרוגע של המערכת השרירים / רוגע כללי, וזו כנראה הפעולה המרדימה ומרגיעת החרדה שלו. בערך.
תופעות לוואי:
כמו לכל כדור פסיכיאטרי, גם לקלונקס, כמו לכל הכדורים במשפחתו, ישנם ת''ל קשות לעיכול. הקשה ביותר היא כנראה ההרדמות שלו. ייתכן שבפעמים הראשונות שתקחו קלונקס תהיו עייפים כמו שלא הייתם בחיים, לאורך זמן רב, זה כבר תלוי ברגישות שלכם. ת''ל נוספות הן פגיעה בזכרון, פגיעה באיכות השינה ובזמן הREM שלכם, ירידה קוגנטיבית, רעד, הזעה, החמרה בתסמיני החרדה לאחר השימוש, דיכאון, דיספוריה (דכדוך, חוסר סיפוק מכל דבר) אנהדוניה (חוסר יכולת לחוות עונג), רעד, הזעה, יצירת תלות, האנגובר, חוסר איזון בלחץ הדם ועוויתות (אלו כבר נדירים).
כנראה שכל הת''ל האלה יעברו אחרי שימוש ממושך, חוץ מהתלות, הפגיעה בזיכרון וההחמרה של המצב לאחר ההשפעה. שזה פרדוקסלי, בעצם, כי התרופה כן עובדת טוב יותר אחרי שימוש ממושך, אבל גם מסוכנת הרבה יותר. בעיה.
במה היא יעילה?
אז ככה. אם לוקחים קלונקס כשימוש חד פעמי, או תקופתי באופן נורא ספציפי, אין ספק שזו תרופה טובה עם השפעות חיוביות על החרדה שלכם. חשוב לציין שהכוונה בחד פעמי היא גג פעם בשבועיים עד חודש אם לא יותר, כי אם תקחו יותר תרצו לקחת יותר, וחבל. אין שום יעילות לתרופה הזו במינונים גבוהים ובאופן מתמשך יותר מהרצוי. זה סתם לקחת חומר שגם פוגע בכם וגם לא עושה כלום. אז בשימוש חד פעמי;
* מאוד טובה להתקפי פאניקה. אם קרה ותפסתם את עצמיכם באמצע מצב (שלא נדע) שהחרדה מטלטלת אתכם, כנראה שזו התרופה הכי נכונה בשביל לעצור, לראות את הדברים באופן בהיר יותר, להלחץ פחות. כנראה שאין טובה ממנה בתחום, כיום.
* מאוד טובה להרדמות מהירה. במידה ויש לכם משהו חשוב מחר ואתם צריכים לישון מהר ועכשיו, כמובן שעדיף לקחת כל דבר שיעזור, אך אם שום דבר לא עוזר, קלונקס כSOS יכול לעזור לכם להרדם תוך מס' דקות, בתנאי שעוד לא התרגלתם אליו.
*גם לסתם הפרעות שינה חריפות שלא מגיבות לתרופות אחרות כנראה שתגיבו טוב להשפעה המרדימה של קלונקס.
* בכל הנוגע לחרדת קהל, חרדת הופעה, או סתם מפגש חברתי או משפחתי שמעורר חרדה, קלונקס מצילה אנשים ממצבים חסרי ישע.
* מצבים של פוסט טראומה או טראומה בפני עצמה (מה?!) קלונקס מאוד יעילה בהקלה של הסימפטומים.
* התקפי OCD שלא מטופלים או מטופלים שלא מספיק טוב על ידי תרופות אחרות
* התקפי פסיכוזה או צורות של התנהגות פסיכוטית שלא ניתנות לבקרה
* התקפי זעם, עצבנות, ותוקפנות, יכולים לקבל מיתון גבוה ע''י קלונקס
* התקפי אובדנות ופגיעה עצמית שיוצאים משליטה
* בכללי קלונקס תמיד טוב כSOS בכיס. גם אם לא בשבילכם אז בשביל אחד הסובבים אתכם. בכל מקרה של חרדה או יציאה מוויסות חושי ורגשי קלונקס יכולה באמת לאזן אתכם. בעוד הציפרלקס או שאר המרגיעים לוקחים את הזמן עד שהם משפיעים עליכם, לקלונקס לוקח אולי 20 דק'. זה טוב, מידי פעם.
במה היא פחות יעילה?
* כפי שכבר אמרתי - התמכרות, תלות, התמכרות. קלונקס היא תרופה כל כך טובה שאתם עשויים שלא לרצות להפרד ממנה לעולם. התלות בתרופה עלול ליצור עלייה במינון, שיוביל לעוד תלות, ולעוד עלייה, ואין לזה סוף. בסופו של דבר התרופה לא תשפיע עליכם ותקחו אותה רק בשביל להרגיע תסמיני התמכרות בגוף שלכם, וחבל.
* הפגיעה בזיכרון כתוצאה מתלות בכדור היא תסמין מוכר ובעייתי. אתם לא רוצים את זה, נקודה.
* הפגיעה הקוגנטיבית הכללית כתוצאה מהקלונקס היא לא נוחה בשימוש ממושך. אתם יכולים לחשוב פחות, להבין פחות, ללמוד פחות, להתרכז פחות, ואפילו פעולות מוטוריות כמו לשאת דברים ולבצע פעילות גופנית ידרשו ממכם המון מאמץ.
* הישנוניות והעייפות שנוצרת ממנה לא כאלה מדליקים אותי; מה עוזר לי שהתגברתי על החרדה אם אני ישן? זה בעצם כדור שינה, לא?
* האינטרקציה עם אלכוהול או סמים אחרים היא כל כך רעילה שאסור אפילו לחשוב על שילוב בניהם. פעם אחת לקחתי אלכוהול עם קלונקס וזה היה אחד הלילות האיומים בחיי. קושי בנשימה, קושי בהליכה. יצאתי מאיזון לגמרי. נרדמתי בכל מיני מקומות הזויים. איבדתי קשר עם המציאות. זה שילוב שמוציא מכל שפיות את מערכת העצבים המרכזית. אל תחשבו על זה אפילו.
מינון:
למזלנו או לצערנו אין הרבה אפשרויות מינון של קלונקס, מה שכן, אפשר תמיד להכפיל ולחצות את הכדור באופן שישפיע יותר או פחות, לבחירתכם. אין הרבה אפשרויות ''לשחק'' עם המינון של קלונקס לפי ההפרעה. הרופא שלכם יוכל להמליץ לכם כמה לקחת ואיך, וזה מספיק.
כמה דברים שאני אולי כן אוכל להוסיף זה שעבור התקפים אפליפטיים ופרכוסים כן נדרש מינון גבוה יותר. אבל עבור כל ההפרעות - שינה, חרדה, פאניקה, היסטריה, התפרצויות רגש, אובדנות וכו' - יספיק חצי מ''ג של קלונקס. יש כאלו שאפילו רבע מ''ג, חצי כדור של מ''ג, יכולים לעזור להם המון. העלייה יכולה להיעשות עד 2 מ''ג שלהם כבר נוצר כדור בפני עצמו (הקלונקס קיים ב0.5 מ''ג או 2 מ''ג) אבל עדיף לכם להמנע מזה. ככלל, אפשר לקחת עד 8 מ''ג קלונקס ביום לכל היותר, שזה 4 כדורים של 2 מ''ג (הקלונקס הלבן) או 16 כדורים של 0.5 מ''ג (הקלונקס האדום). בואו נקווה שלא נגיע לשם.
כדי להימנע מירידה דרסטית מידי עבור המתמכרים, נוצרה גם הגרסה הנוזלית, כך שאפשר להגמל מקלונקס טיפה בטיפה, מבלי להרגיש רע מידי בדרך. גם שם כנראה שמעבר ל20 טיפות יוציאו אתכם לגמרי מאיזון, אז תזהרו עם זה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה