פריזמה

שם התרופה: פריזמה.

שמות נוספים: פרוזאק, פלוקסוטין, פלוטין.

למה מיועד בהתוויה רשמית:
דיכאון קל עד בינוני, סוגים של דיכאון מז'ורי, סוגים של חרדה. גם בקרב ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18.

למה עוד מיועד:
OCD, ADD, כאבי ראש כרוניים, פבירומיאלגיה, עייפות כרונית, חרדה חברתית / כללית, אנורקסיה נורבוזה.

קצת היסטוריה על התרופה:
אז ככה. למעשה, פריזמה היא התרופה הראשונה בעולם לטיפול בדיכאון מהדור החדש של סופגי סרוטונין. אין טעם להרחיב בהיסטוריה הפרמקולוגית של התרופה מלבד לראות את התופעה שנוצרה בעקבותיה - התרופה עוררה שינוי גדול באופן שבו אנשים לוקחים נוגדי דיכאון, בכמות, ובאופן בו מסתכלים על זה. הקלות שבת''ל לטווח הארוך וגם הקצר גרמה לה להיות יעילה וקלה, והשיווק הרווחי של חברות התרופות עבד היטב. התרופה גררה אוסף של פטנטים ומבנים תרופתיים דומים, אשר גרמו לייצור אוסף של תרופות נוגדות דיכאו שפועלות באותה הדרך, והתרופה חוללה מהפכה בעולם הפסיכיאטריה של הדיכאון והחרדה. קצת כדי להרחיב מבחינה תרבותית; הספר ''דור הפרוזאק'', וגם הסרט, כתבות בטלווזיה, מחקרים אינסופיים, ועוד.

מה היא עושה בעצם?
כמו שתמצאו בכל מקום אחר באינטרנט - התרופה שייכת למשפחת SSRI, מה שאומר שהיא סופגת סרוטונין סלקטיבית נשנית. כלל אצבע בפסיכיאטריה אומר שסרוטונין הוא אחד הנוירוטרנסמיטורים (זרזים) במוח אשר אחרי על דיכאון וחרדה, וריכוז גבוה של חומר שלו בין הסינפסות (''מסדרונות'' בין תאים במוח) גורם לירידה בתסמינים של חרדה או דיכאון. הכדור לא מעלה את רמות הסרוטונין במוח, אלא משתמש בסרוטונין שכבר יצרתם, וגורם לו להשאב חזרה בסינפסות, כך שהתסמינים של דיכאון וחרדה עשויים לרדת.

תופעות לוואי: 
כמו כל תרופה פסיכיאטרית, גם לפריזמה ישנן תופעות לוואי. בטווח הקצר של השבוע עד חודש, אפשר לחוות - בחילה, כאבי ראש, יובש בפה, נמנום / ישנוניות, עצבנות ורוגזנות, החמרה של הסימפטומים של דיכאון וחרדה, עלייה במחשבות אובדניות (בעיקר בקרב ילדים), חלומות וסיוטים ביזאריים, נדודי שינה, תחושת אקתיזיה - חוסר נוחות בתוך הגוף וחוסר נוחות בכללי, רעידות בידיים, תסמונת ה'רגל הרועדת' - חשק בלתי נמנע להרעיד את הרגל.

כנראה שזה יעבור.  אל דאגה.

בטווח הארוך הת''ל יותר בעייתיות, הן - ירידה בחשק המיני, כלומר, חוסר יכולת ליהנות ממגע מיני או להמשך מינית באופן רציף. בנוסף, קושי להגעה באורגזמה, בעיקר הקרב גברים - היכולת להגיע לאורגזמה נפגמת ולוקחת הרבה יותר זמן מהצפוי. עצבנות ורוגזנות הן אחת מהת''ל היותר נפוצות של פריזמה, כדאי להזהר אם אתם רואים שאנשים מתרחקים ממכם בעקבות השימוש בתרופה ולעבוד על ההתנהגות שלכם. גם אימפולסיביות, אלימות וחוסר מחשבה מאפיינים את הפריזמה, אל תבהלו אם זה קורה לכם, פשוט תעבדו על זה, בד''כ זה שווה את זה.

הסיפור שלי עם פריזמה:
אז ככה. למעשה, כמו כל אחד, פריזמה הייתה התרופה הראשונה שקיבלתי. הייתי נער מלנכולי ובעייתי שעבר מלא קשיים רגשיים בזוגיות ואף קונפליקטים חברתיים על רקע יציאה מהארון ולא יכולתי יותר להתמודד עם העייפות, הבדידות והעצבות שעטפו אותי בצורה שלא נותנת לי מנוח. כשניגשתי לפסיכיאטר בכלל לא רציתי כדורים, אלא באתי במטרה אחרת, והוא בכל זאת המליץ על הפריזמה. אני בכלל לא האמנתי בהשפעה של התרופות הללו וויתרתי על זה לחלוטין.

לאחר זמן, ניתן להגיד כמה חודשים, הרשתי לעצמי לקחת את הפריזמה. זה התחיל בבום, פשוט לקחתי, דווקא באירועים לא מתאימים. ניתן להגיד שבהתחלה לא הרגשתי שום השפעה; לא לרעה ולא לטובה. קצת כאבי ראש, קצת עצבנות, אבל בגדול לא הרגשתי את התרופה.

לאחר זמן שלקחתי, שבוע שבועיים, שמתי לב שמשהו נחמד מתחיל לקרות אצלי. פתאום, הצלחתי לצאת עם חברים, ולהרגיש פחות חרד ומתוח מכל דבר שאגיד. פתאום התחלתי יותר להתחבר לאנשים, לצאת מהבית. הצלחתי יותר לחייך, יותר ליהנות, והעצבות והחרדה היו חלק הרבה פחות דומיננטי בחיים שלי. ניתן להגיד שבאותה התקופה פריזמה הייתה סוג של גלגל הצלה מושלם בשבילי - לא היה לי שום דבר שיעזור לי להתגבר על התקופה הקשה והמלנכולית שהייתי בה, והפריזמה, למזלי, הקלה קצת בסימפטומים וגרמה גם לדברים הרעים ביותר להיות פחות רעים.

אבל זה לא מספיק, כי זה לא מתאים. הפריזמה לא עזרה לי בקשיים האישיותיים של אימפולסיביות ורגזנות ואף החמירה אותם. אני לא יודע אם ההשפעה היא ישירה של הפריזמה, אבל כשלקחתי פריזמה, הייתי עצבני יותר, אימפולסיבי יותר. לא שלטתי במילים שאמרתי וכעסתי וצעקתי. זה הוביל להרבה כאוסים בחיים שלי, כאלה שיש להם השלכות פסיכולוגיות עד היום. ככה שפריזמה, עם כל האהבה, היא לא התרופה האהובה עלי.


במה זה יעיל?
אז ככה. פריזמה מאוד טובה לטיפול בתסמיני דיכאון ראשוני ותקופתי, לפני הכל. זו כנראה התרופה הראשונה שיתנו לכם וכנראה התרופה הראשונה שאתם צריכים, כי הסיכוי לדפוק את עצמיכם איתה הוא אפסי.
פריזמה מאוד טובה אם אתם לא עקביים בתרופות - יש לה זמן מחצית חיים מאוד ארוך, ככה שניתן לקחת אותה באיחורי שעות ואף לפספס ימים וההשפעה לא תרד לחלוטין בניגוד לתרופות אחרות. זו כנראה גם הסיבה שפריזמה היא היחידה שמאושרת לשימוש בקרב ילדים - זמן מחצית החיים הארוך שלה לא מחייב אתכם להיות קפדניים כל כך.

פריזמה נחשבת למאוד יעילה בOCD ומחשבות אובססיביות בכללי.
פריזמה מאוד יעילה במקרים של אנהדוניה - חוסר יכולת לחוות הנאה או עונג מפעיולויות שהיוו עבורכם הנאה בעבר. אני מאמין שעם פריזמה העונג, בחלק מהמקרים, יחזור לקדמותו.

במה זה פחות יעיל?
* חרדה - אני לא חוויתי את פריזמה כאפקטיבית על צורות מסויימות של חרדה בפני עצמה.
לא חוויתי את פריזמה יעילה יותר מידי בחרדה חברתית, או בחרדה כללית או מחשבות אובססיביות של חרדה.
* עייפות - בניגוד לרוב התרופות במשפחה שהן מעוררות, התחושה שלי עם פריזמה היא שאני נרדם בכל מקום כל הזמן, ושאין לי שליטה על העייפות שלי. בכלל.
* ריכוז - לא חוויתי את פריזמה כיעילה במקרים של חוסר ריכוז / עייפות שנובעים מדיכאון.
* עצבנות ואימפולסיביות - פריזמה עוררה אצלי דחפים אימפולסיביים ועצבניים, זו גם הסיבה שהפסקתי לקחת אותה. זו גם לדעתי הסיבה שהיא כל כך מעוררת אובדנות בעולם - אנשים שרוצים להתאבד מקבלים תרופה שמעוררת דחפים אימפולסיביים, מה ההפתעה?
* קשיים אישיותיים - תרופות נוגדות דיכאון אמורות לעזור בתחומי קשיים אישיותיים שקשורים לעלבון, מבוכה וחוסר ערך. לא חוויתי את פריזמה יעילה בתחומים האלה.
* חוסר נוחות - במספר ימים התחושה עם פריזמה היא של חוסר שקט, חוסר נוחות, חוסר יכולת לחוות רוגע.
* אינטרקציה עם סמים קלים / אלכוהול - עם אלכוהול ההשפעה של פריזמה לא רעה בכלל, אבל תשמרו על עצמיכם. קצת יותר מידי אלכוהול וההשתכרות המהירה והבחילה יגיעו ממקום שלא האמנתם בכלל.
עם סמים קלים התחושה היא גם של עיצום ההשפעה, מצד שני, אם נפלתם על החומר הלא נכון תוכלו ליפול בים של חרדה ואקתיזיה, ואף פסיכוזה. זהירות עם זה.

עוד דברים מעניינים על התרופה - 
* בעוד רוב העולם טוען שפריזמה היא איומה בתחום החשק המיני, החוויה שלי איתה היא דווקא חיובית  - אמנם הייתה ירידה במשך זמן רב, אבל לאחר זמן החשק המיני חזק כלא נעלם בכלל. זו הייתה הפתעה חיובית.
* לפריזמה יש נטייה להשפיע מעולה לזמן מה ואז להפסיק להשפיע בכלל. במקרה הזה, כדאי או להחליף תרופה או להכפיל את המינון - אבל תשימו לב כשהתסמינים חוזרים, שלא תפגעו בתפקוד של עצמיכם.
*פריזמה לא כזו משמינה כמו התרופות השכנות שלה, ולכן, אם משקל זה חלק מהשיקול שלכם, כדאי לכם לקחת את זה בחשבון.
*גם רופא משפחה יכול לרשום לכם פריזמה. אם זו השאיפה שלכם, אתם לא חייבים פסיכיאטר בשביל זה.
* אם אתם לוקחים תרופות קשות יותר ממשפחת נוגדי הדיכאון - ויאפקס, פקסט, לוסטרל - יכול להיות שתרצו לעבור לפריזמה לכמה שבועות לפני שאתם מפסיקים לקחת אותן, בעיקר פאקסט וויפאקס. הגמילה מהכדורים הללו היא קשה מאוד, וגמילה דרך מעבר לפריזמה יכול להקל בתסמיני גמילה או לגרום להם שלא להתקיים בכלל, בזכות זמן מחצית החיים הארוך שלה.